מבוא
שירת נשים היא ביטוי עוצמתי של נשיות והיא חלק מהתרבות והדת במשך מאות שנים. בחלק מהמקרים זה נאסר לנשים ובחלק מהמקרים זה עדיין אסור. מאמר זה יבדוק את הסיבות לכך ששירת נשים אסורה בתרבויות ודתות מסוימות.
סיבות דתיות
בחלק מהדתות, שירת נשים אסורה בשל אמונות הדת. למשל, באמונה האסלאמית ישנה אמונה ששירת נשים אסורה שכן היא נתפסת כהסחת דעת מפולחן אללה. אמונה זו מבוססת על קטעים שונים מהקוראן והחדית'. ביהדות יש פרשנות מחמירה לתנ"ך הקובעת ששירת נשים אסורה. זה מבוסס על קטע מספר דברים שקובע כי "אשה לא תשיר בפני גברים". פרשנות זו של התנ"ך עדיין נתמכת על ידי יהודים אורתודוקסים רבים כיום.
סיבות תרבותיות
בתרבויות מסוימות, שירת נשים אסורה בשל אמונות ומסורות תרבותיות. בחלק מהתרבויות האפריקאיות, השירה של נשים נתפסת כהסחת דעת מהתפקידים שמצפים מנשים למלא בחברה. תפקידים אלו יכולים לכלול טיפול בבית ובילדים וכנועה לבעליהם. בחלק מהתרבויות של דרום אסיה, שירת נשים נתפסת כלא צנועה ובלתי הולמת. הסיבה לכך היא ששירה נתפסת כצורה של ביטוי עצמי וניתן לראות בה אתגר לתפקידים המסורתיים של נשים.
סיבות פטריארכליות
בחלק מהמקרים, שירת נשים אסורה בשל אמונות וערכים פטריארכליים. בתרבויות מסוימות, השירה נתפסת כצורת ביטוי והעצמה לנשים, וככזו, היא נתפסת כאיום על התפקידים והציפיות המסורתיים של נשים. בתרבויות אלו, שירת נשים נתפסת כהפרעה לתפקידיהן המסורתיים של נשים וניתן לראות בה אתגר לסטטוס קוו.
סיכום
שירת נשים היא ביטוי עוצמתי של נשיות והיא חלק מהתרבות והדת במשך מאות שנים. בחלק מהמקרים זה נאסר לנשים ובחלק מהמקרים זה עדיין אסור. מאמר זה בחן את הסיבות השונות מדוע שירת נשים אסורה בתרבויות ודתות מסוימות. במקרים מסוימים, זה נובע מאמונות דתיות, בעוד שבמקרים אחרים, זה נובע מאמונות ומסורות תרבותיות. במקרים מסוימים, זה נובע מאמונות וערכים פטריארכליים. בסופו של דבר, זה תלוי בכל אדם להחליט אם הוא רוצה ללכת לפי האמונות והערכים המסורתיים של התרבות והדת שלו, או אם הוא רוצה לבטא את עצמו בשירה.